שפויים במחלוקת

השעה היא שעת צהריים מוקדמת, ולמשרד נכנסת אשה נוטפת מים לבושה במעיל גשם שניכר כי נצבע לאחרונה בשחור בגרפיטי.

“בוקר טוב.”
בוקר טוב. לפני שנתחיל, אני חייב לשאול.. המעיל…?
“אה, זה. הוא היה פעם צהוב, אבל אנשים כל הזמן נופפו לי ברחוב וצעקו “מונית!”..
הבנתי. אוקי, ומה שלומך היום?
“לא כל כך טוב, למען האמת.. בשבוע שעבר הרופא אבחן אצלי חיידק-טורף. אבל הוא אומר שיש לי עוד לפחות 14 שנים לחיות עד שהוא יסיים.”
צר לי לשמוע.. טוב, ניגש לעניין. קודם כל, בקורות החיים שלך חסרים כמה פרטים. תאריך לידה..?
“נולדתי ב 12, 13 וב 14 בנובמבר, 1952 “.
כתובת?
“העצמאות 12, תל אביב 99999 “
99999? זה המיקוד?
“אה, כן.. בדואר נתנו לי מיקוד משלי. ממש נחמד מצידם.”
נחמד באמת. את יודעת שמדובר בעבודה מאוד רשמית, נכון? ההופעה שלך תצטרך להיות ייצוגית. לא תוכלי לבוא, למשל, עם נעליים שטוחות כאלה.
“שטוחות? איזה מוזר, כשיצאתי מהבית הן היו נעלי עקב…”
אבל אל תדאגי, לא הכל אצלנו לחוץ ורשמי. הנה, כבר בשבוע הבא צפוי לנו יום כיף על שפת הים.
“יום כיף בים?”
יום כיף בים.
“אני לא הולכת לים.”
למה לא?
“בפעם האחרונה שהייתי שם, חבורה של מטורפים לבושים ירוק ניסו לגלגל אותי למים!”
בסדר.. נחזור לתפקיד. תצטרכי להיות זמינה כל הזמן. פלאפונים, ביפרים, הכל.
“אני לא יכולה ללכת עם ביפר.”
למה לא?
“ניסיתי ללכת עם אחד בעבר, אבל בכל פעם ששלחו לי הודעה אנשים חשבו שאני עושה רוורס. זה ממש לא נוח.”
בסדר, נסתדר גם עם פלאפון בלבד. ותצטרכי סיווג בטחוני גבוה.
“אוי, זו יכולה להיות בעיה. קשה לי להיכנס למקומות מאובטחים. אפילו בכניסה לקניונים אני תמיד מתעכבת כי לשומר נגמרות הסוללות בגלאי המתכות שלו כשהוא מעביר אותו עלי…”
אוקי, אני חושב שקיבלתי את כל המידע שרציתי.. אנחנו נחזיר לך תשובה.
מה זאת אומרת? אי אפשר לקבל תשובה עכשיו? אתה בדיוק כמו המשקל שלי בבית! “המשך יבוא” זו לא תשובה!
אני מצטער, גברתי. הראיון הזה נגמר.
“שום דבר לא נגמר עד שאני שרה!”