שפויים במחלוקת

הפוסט הזה מתמקד בנושא ידוע, רגיש וכאוב (אם יש לך טחורים) - שירותים.

-עלול להכיל בדיחות מגעילות, הומור גרוע או חתיכות שלמות של תירס שאי אפשר להבין איך הגיעו לשם-
–התנצלותי מראש–

אסלות תמיד היו נושא מרתק בשבילי. אפשר לשבת עליהן להקלה מהירה, אפשר להקיא לתוכן כשאתם שיכורים, אפשר לקבור בהן דגי זהב מתים ואפשר לשבת מולן על שרפרף קטן, לזרוק לתוכן מטבעות, למשוך בידית שמורידה את המים ולדמיין שהן מכונות-מזל בלאס וגאס (הלו? סלוט-מאשין? אסלות-מאשין? מאיפה נראה לכם שהגיע השם הזה?).
התוצאה, אגב, מבחינת מספר המטבעות שתראו בחזרה בשני המקרים, זהה.

• הסימן הראשון שהחורף הגיע - אתם מהססים לשניה לפני שאתם יושבים על האסלה, כי אתם יודעים שהיא תהיה קפואה.
• האלטרנטיבה לסעיף הקודם נוראה הרבה יותר - אין לזה הסבר מדוייק, אבל אין הרגשה מגעילה כמו לשבת על אסלה ולגלות שהיא חמה בגלל תחת של מישהו אחר.
• במהלך השירות הצבאי נחשפתי לתעלומה זוועתית - אנשים שמנגבים את התחת וזורקים את הנייר לפח שליד האסלה.
• הזוועה האמיתית בנושא - בכל פעם שראיתי את התופעה, הנייר העליון בפח (כלומר, הנייר האחרון שנזרק) היה מלא בחרא. מה זה מעיד על מצב התחת שהוא ניגב בעת עזיבת השירותים?
• הפלוץ המספק ביותר - הפלוץ הראשון של הבוקר. תצחקו אם אתם רוצים, אבל ממש כמו ארוחת בוקר, פלוץ-הבוקר הוא הפלוץ החשוב ביותר ביום.
• הפלוץ המתסכל ביותר - חירפלוץ (פלוץ אגדי שאיתו יוצא בטעות קצת קקי. ידוע גם כנאד-עם-סוד, פוק-עם-פינוק, פלוץ-עם-בוץ, נאד-מים, Gas with Mass).